כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' סרברו ואח'

פסק דין

לפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שארעה ביום 13/9/11, בין משאית המבוטחת על ידי התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "המשאית") לבין רכב מסוג מיצובישי בו נהג הנתבע 1 והמבוטח על ידי הנתבעת 2, שהיא גם התובעת שכנגד (להלן: "רכב המיצובישי").

מדובר בתביעה שהוגשה בסדר דין מהיר, ולפיכך בהתאם לתקנה 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, פסק הדין יהא מנומק ב"אופן תמציתי" (וראו גם פסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 4735/03 צברי נ' מדינת ישראל (27.11.03)).

התאונה ארעה בצומת "עלית" ברמת גן בהצטלבות רחוב ז'בוטינסקי עם רחוב החוצה אותו. מדובר בצומת מרומזר. גרסאות הנהגים חלוקות וכל אחד טוען כי משנהו חצה את הצומת באור אדום.

נהג המשאית העיד, כי נסע ברח' ז'בוטינסקי בכיוון הרמזור במסלול אחד לפני הימני ולפני שהגיע לרמזור הרמזור התחלף לירוק והוא המשיך בנסיעה רצופה. רכב שהגיע מרחוב אבא הלל, ככל הנראה, נכנס באור אדום לצומת, הוא השתדל לבלום ולא הצליח למנוע את המכה ולעצור עצירה מוחלטת. בחקירה נגדית, הוצגה לו הודעתו לחברת הביטוח שם טען, כי חצה את הצומת באור ירוק מבלי לפרט כי הרמזור התחלף סמוך לכניסתו לצומת והנהג השיב כי עכשיו נכנס לפרטים. כאשר נשאל אם ראה שהרכב השני עבר באור אדום, השיב, כי או שהוא עבר באור אדום או שיש תקלה ברמזור. נהג המשאית אישר, כי פגע בצד האחורי ימני של המיצובישי, מה שמלמד, כי זו הייתה לקראת סיום חציית הצומת.

נהג המיצובישי העיד, כי היה ראשון ברמזור, האור היה אדום, הוא היה בנתיב הימני, היה אור ירוק והחל בנסיעה, כשהגיע כמעט לסוף הצומת הגיעה משאית והתנגשה בו, בחלק האחורי של האוטו וסובבה אותו 360 מעלות. בנוגע לטענה שנסע באור אדום השיב, כי יש חמישה נתיבים בנתיב הנגדי ואם היה עובר באדום, היה צריך לעבור 5 נתיבים. בחקירה הנגדית, שלל אפשרות שטעה, אף שאינו משוכנע בכמות הרמזורים בכוון נסיעתו. כאשר נשאל האם מופע הרמזור בנסיעה ישר ושמאלה זהים, השיב שהוא מאמין שכן. העד לא היה מסוגל להסביר איך לא נפגעו כלי רכב נוספים.

דיון והכרעה

מאחר ומדובר בתביעה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51% - הרי שדי בכך שגרסה אחת תהא מסתברת באחוז אחד בלבד יותר מרעותה, על מנת להעדיפה על הגרסה אחרת. הכלל הוא, שנטל השכנוע מוטל על המוציא מחברו, על כן, התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת התביעה ועליו להוכיח את אופן התרחשות התאונה ולהביא תימוכין לגירסתו. השאלה באם הרים בעל הדין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו בפניו ועל בסיס הערכת מהימנותן של הראיות, בחינת הגיונן של הגרסאות, העקביות שבן וקביעת משקלן הראייתי.

כאשר המדובר בתיק, בו מעלים הנהגים זה כלפי זה טענה, כי משנהו חצה את הצומת באור אדום, לעיתים קרובות, ההכרעה אינה פשוטה. כל צד אוחז אחיזה איתנה בגירסתו, בין משום שהוא מאמין באמונה כנה ושלמה כי חצה את הצומת באור ירוק ובין משום החשש של משמעויות קביעה כי חצה את הצומת באדום. במקרים בהם, אין מצלמות רמזור או עדי ראיה שמסייעים לפתור את הדילמה, על מנת שבית המשפט יוכל להגיע להכרעה מושכלת, על הצדדים להציג תמונה מלאה וברורה ככל הניתן של הצומת, מבנה הרמזורים, תוכנית הרמזורים שפעלה בעת התאונה וסדר פעולת הרמזורים. כמו כן, נדרש אישור בנוגע לתקינות הרמזורים בצומת בעת התאונה. אישור שאין כל קושי להשיגו. לעיתים, תמונה בהירה של סדר הרמזורים יכולה להטות את הכף לעבר גרסה זו או אחרת.

במקרה דנן, הסתפק כל אחד מן הצדדים בעדות יחידה של הנהג מטעמם ולא טרח להביא כל ראיה נוספת, למעט תמונה מוקטנת של הצומת שהושגה אגב אורחא קודם לדיון וקשה להבין הימנה את כמות הרמזורים בכיוון נסיעת נהג המיצובישי ובטח שלא את סדר פעולת הרמזורים.

אכן יש חוסר הגיון מוחלט בחציית הצומת על ידי נהג המיציבושי באור אדום, שכן עליו לחצות כ- 5 נתיבים, אולם אין לשלול אפשרות של טעות, כאשר מדובר בצומת בה ישנה נסיעה לכל הכיוונים. מאידך יש גם חוסר הגיון מוחלט בחציית משאית באור אדום אפילו בגדר "גניבת רמזור", נוכח מהירות נסיעתה והסכנה שהיא מקימה בכביש. בכיוון נסיעת המשאית ישנו רמזור אחד בלבד ולפיכך אין מקום לטעות.

יתירה מזו, ההלכה היא שרכב המתקרב לצומת גם אם הזכות על פי האור ברמזור הינה שלו, הרי שאין להיכנס לצומת בעיניים עצומות ורק בהסתמך על כך שיש אור ירוק ברמזור המסדיר את התנועה לכיוון אותו רכב. קורה לא אחת שרכבים מתמהמהים בצומת או שנוסעים באיטיות ועל אף שנכסים אליו באור ירוק אינם ממהרים לפנות את הצומת או בגלל לחץ תנועה לא עושים כן וכן קיימים נהגים רשלניים או חסרי זהירות וכאלה פורעי חוק שנכנסים לצומת באור אדום. בהגיע נהג לצומת מרומזר והאור בו ירוק, הנהג איננו פטור בהסתמך על כך מלבדוק ימינה ושמאלה אם אין רכבים שמתקרבים לצומת ואין סימן שהם עומדים לעצור למצוות האור האדום או שאין רכבים שטרם פינו את הצומת. התקנות קובעות, בין היתר, שאין להיכנס לצומת לא פנוי ואין להיכנס לצומת אם אין הנהג הנכנס לצומת בטוח שיוכל לפנותו בנסיעה שוטפת (ראה פסק דינו של כב' השופט חאג' יחיא ז"ל, בת"א 81807/01 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' כרמון אלישבע (29 במאי 2005), שם חרף קיומה של הרשעה בפלילים דחה השופט את התביעה, שכן לא הוכחה).

במקרה דנן, מדובר בצומת בה יש שדה ראיה לכל הכיוונים, ואף אם אניח לטובת כל אחד מן הנהגים, כי נכנס לצומת באור ירוק, והדברים אמורים במיוחד לגבי נהג המיצובישי, הרי שהיה עליו להבחין במשאית הנכנסת לצומת מבעוד מועד וזאת דווקא משום שעבר מרחק כל כך גדול עד שהגיע אל המקום בו ארעה התאונה. דווקא שדה הראיה של נהג המשאית לכלי הרכב שבאים משמאלו מצומצם יותר ואולם אין ספק כי כמי שנוהג על רכב כבד, עליו לוודא באופן מוחלט כי הצומת פנוי טרם נכנס אליה, במיוחד בנסיבות בהן הוא נכנס לצומת בנסיעה שוטפת כפי שתאר מייד לאחר שהתחלף האור לירוק. בנסיבות כאלה, התרחשות תאונה עקב כך שנהג בכיוון אחר "גנב" רמזור, היא אפשרות סבירה ולדאבוננו צפויה. בנסיבות שהוכחו, שני הנהגים לא קיימו את חובת הזהירות המוטלת עליהם לבדוק את הצומת לפני כניסה אליו ולא להכנס בעיניים עצומות.

אין לפני מידע או ראיות לפיהן אוכל לקבוע איזה רכב נכנס באדום ואיזה בירוק בצומת בו ארעה התאונה, שכן, לא הובאו לפני ראיות מספיקות לגבי הקשר בין הרמזורים ולא הובאו לפני ראיות מספיקות כדי לתמוך בגרסה מסוימת כנגד הגרסה האחרת. בנסיבות אלה, אינני יכולה להגיע לכלל הכרעה לטובת אחת הגרסאות ואני קובעת, כי לא אלה ולא אלה הוכיחו תביעתם.

לפיכך, אני דוחה את התביעה והתביעה שכנגד. בנסיבות, כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום, ט"ז אב תשע"ג, 23 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: